את הקולקציה הזאת עיצבתי באחת התקופות הקשות שעוברות עלינו כאינדיבידואלים ועלינו  כעם. תקופה שבה אני מרגישה בדאיה, טיסה ללא מנוע על זרמי אוויר נגדיים זאת בדיוק החוויה של לנסות להמשיך את החיים למרות התופת שאנחנו חווים ברמה האישית. ההרגשה שלי היא ניסיון להמשיך לעוף תוך כדי השקעת אנרגיה מינילית פשוט כי זאת האנרגיה שזמינה לי כרגע. דאייה glide היא בעצם תנועה פאסיבית, בכנפיים פרושות כמעט ללא תנועה. זה תפס אותי בדיוק בתחושה שלי לגבי התקופה הזאת, לגבי היצירה למרות הכל, תחושה כבדה שגורמת לי לנסות לנצל רגעים של זרמי אוויר חמים כדי להמשיך להתקדם.